כל הילדים החברים נהיו חברים וזו היית תחילתה של חברות חדשה (המשפט האחרון מהפרק הקודם )
יום למחרת התעוררו כולם בהרגשה מעצבנת מין הסתם לקום לבית ספר ג'יני קמה פתחה את התריס בחלון
הדליקה אור בחדרה לבשה שמלה יפה צהובה בקישוטים של פרחים כתומים עם חגורה חומה ומגפים חומות ושרשרת יפה היא חשבה שזה
יהיה יום ממש טוב השמש זרחה והאירה אל כול השמיים ופצחה בחיוך ויצאה מהבית ונפגשה עם חבריה החדשים בכיכר שליד ביתה
הם הלכו ביחד לבית הספר הם דיברו וצחקו כמה שיכלו עד שהתחיל השיעור ושם התחיל השעמום בהפסקה הגדולה יצאו כולם וג'יני נשארה לדבר עם המורה והתעכבה אז אליס צעקה לג'יני "אנחנו נחכה לך כבר בחוץ טוב?.. " ויצאו מהדלת וישבו על הספסלים ג'יני קצת התעכבה ובדרכה החוצה שמעה כמה בנות מלחששות אל "שמעת שיש איזה בית מפחיד רדוף כזה גדול "
" שמעתי שחברה שלי נכנסה לשם ואמרה שיש שם רוחות ושדים
"אני לא מאמינה לזה אבל 100% לא הייתי נכנסת לשם"
"כן הוא מפחיד בטירוף"
וג'יני יצאה לברים שלה רייצ'ל זזה הצידה ופינתה למקום הם הוציאו את הכריכים שלהם ואכלו ותוך כדי ג'ני דיברה
ואמרה ששמעה אל איזה בית רדוף רוחות "אנחנו חייבים ללכת לשם זה נשמע מסקרן בטירוף!"
ורייצ'ל ענתה לה בתוקפניות "רק הגענו וזה המקום הראשון שאת רוצה ללכת נראה לך ימשוגעת !, אין סיכוי שאני נכנסת לשם"
ג'ני ענתה " תגידי למישהי אחרת משוגעת לא לי ומה אכפת לך אני לא באמת מאמינה בזה אז רק נלך לבדוק"
ו.. ווסטלי ענה "אנחנו כבר כיתה ט' לא יקרה לנו כלום ניכנס נראה שזה לא נכון נצא ונהיה גיבורים של בית ספר"
טריסטיאן ענה"דווקא משכנע ווסטלי... חחח" וגיחך בסוף זו הייתה מין הסכמה כזו..
אליס ענתה "מה אכפת לכם כולה בית נטוש ניכנס ונצא"
ורייצ'ל ענתה "לא משנה מה אתם עדיין לא משכנעים אותי להיכנס למקום הזה "
ואליס ענתה לה בגיחוך בתור בדיחה חברותית "למה את מאמינה בזה? "
רייצ'ל "נראה לך שאני מאמינה בזה את יודעת מה יוכיח לך אני באה"
אז אליס אמרה "יופי קבענו, היום בשעה 23:00 מים כריך ופנס "
טריסטיאן ענה בהנהון "קבענו
ווסטלי ענה בהסכמה "קבענו "
לאחר ההפסקה כולם חיכו בייאוש שכל שיעור יגמר וכבר יוכלו ללכת הביתה לאחר היום המתיש והמשעמם הזה כל אחד הלך לביתו
כל אחד הגיע לביתו התרווח על הטלוויזיה או על המחשב חוץ ווסטלי שהלך למיטה לישון
הם התארגנו ווסטלי התקשר לטריסטיאן "בוא נלך ביחד" וטריסטיאן ענה "בכיף"
כולם נפגשו ב23:30 בבית הרדוף עם התירוץ אני הולך לקניון עם חברים אחזור מאוחר...
חוץ מג'ני שזו משימה בלתי אפשרית כמעט לשכנע את ההורים שלה לצאת עם חברים עד ששכנעה הגיעה באיחור של חצי שעה הם
הסתכלו על הבית הענק! , הוא היה נראה מפואר חלונות גדולים ומעוטרים כולה אפורה מרוב שישנה וכקירות קצת מקולפים מלעמלה ומין מגדל כזה בצד
יש שיחים מטפסים שצומחים על האחוזה עץ גדול שמסתיר את רובה הכניסה היתה חסומה היה מנעול וסרטי "אין כניסה סכנה !"
טריסטיאן פרץ את המנעול בשניה כי היה מומחה בג'אג'טים ובפריצות מנעולים והדלת חרקה ופתחו בזהירות ו.....
מקווה שאהבת חכו לפרק נוסף בהמשך :)
;){kind=link}